מלאווי

ב-1891 הוקם במאלווי אזור החסות הבריטי ניאסלנד. בשנים 1953-1963 הייתה מלאווי חלק מ"הפדרציה של רודזיה וניאסלנד". ב-1964 היא זכתה בעצמאות. אחרי העצמאות עמד בראש המדינה הנשיא ד"ר הייסטינגס באנדה, וב-1966 אושרה כהונתו לכל ימי חייו. הוא הקים משטר חד-מפלגתי, שנשמר עד 1994.

פוליטיקה

ב-1994 נערך במלאווי משאל עם, ומרבית המצביעים הצביעו בעד הנהגת משטר דמוקרטי רב-מפלגתי. בבחירות הדמוקרטיות הראשונות של מלאווי, שהתקיימו באותה שנה, ניצחה מפלגת "חזית העם המאוחדת" בהנהגת בקילי מולוזי, שזכתה גם בבחירות של שנת 1999. המשטר החדש שואף לבצע רפורמות כלכליות וחברתיות מקיפות.

כלכלה

עיקר כלכלת מלאווי היא החקלאות, שתורמת 37% מהתל"ג ומעסיקה 86% מכוח העבודה. הגידולים העיקריים: תירס, תה (עלים), תפוחי אדמה, טבק, קנה סוכר, קסאווה, דורה וקטניות. משק חי: בקר, עיזים. מכיוון שמאלווי תלויה בחקלאות, בצורת - שהיא די נפוצה - יכולה לפגוע קשות בכלכלתה.

התעשייה תורמת 29% מהתל"ג ועוסקת בעיקר בעיבוד התוצרת החקלאית. היא מייצרת בעיקר: סוכר, טבק (מעובד), תה (מוכן) ועוד.

אדמת מלאווי מכילה בוקסיט, אסבסט ופחם, אשר אינם מנוצלים כראוי.

גאוגרפיה

מלאווי היא מדינה מאורכת השוכנת בדרום מזרח אפריקה. היא גובלת בטנזניה בצפון, בזמביה במערב, במוזמביק בדרום ובאגם מלאווי במזרח. אין למדינה מוצא לים.

אגם מלאווי, המשתרע כמעט לכל אורך המדינה ונהר שירה הזורם מדרומו לנהר הזמבזי, הם חלק מהשבר הסורי-אפריקאי. ממערב לאגם רמות בגובה של כ-1,000 מ' מעל פני הים. צפון המדינה הררי יותר, ובו שוכן הר ניקה, המתנשא לגובה של 2,527 מ'. ההר הגבוה במדינה, הר מולנג'ה, נמצא דווקא בדרום, ממזרח לנהר שירה ובסמוך לגבול עם מוזמביק, והוא מתנשא לגובה של 3,002 מ'.

במלאווי שורר אקלים טרופי. בשטחים הנמוכים חם ויבש מאוד בקיץ והחורף יבש, ובאזורים הגבוהים הקיץ חם וגשום והחורף נעים וקריר.

דמוגרפיה

רוב תושבי מלאווי משתייכים לשבטי הבנטו השונים, בעיקר: צ'ווה, יאו, טונגה, טומבוקה וצ'יפוקה. בניגוד לשכנותיה, אין במאלווי מתיחות רבה על רקע אתני. כרבע מהאוכלוסייה מתגוררת בערים. 55% מן האוכלוסייה הם פרוטסטנטים, 20% קתולים, 20% מוסלמים והשאר מרביתם מאמיני דתות מקומיות.