זימבבואה:

בשנת 1889 סחט המתיישב הבריטי ססיל רודז זכויות כריה מן המלך לובנגולו. הזיכיון אפשר לחברה הדרום אפריקנית הבריטית British South Africa Company (BSAC( לכרות זהב ומינרלים אחרים, ולנהל את השטח שברבות הימים יהפוך לרודזיה. בשנת 1895 קבוצת מתיישבים לבנים מדרום אפריקה, תחת הנהגת ה BSAC החלו בהתיישבות במחוז משולנד (Mashonaland) ובכריית מחצבים. בשנים 1896- 1897 פרצו מרידות בקרב שבטי השונה והנ'גבלה שדוכאו ביד קשה ובכוח רב, מרידות אלו נודעו בהמשך כמלחמת העצמאות הראשונה (הצ'ניורנגה הראשונה). המרידה הונהגה על ידי שאמאנים צ'יפים מקומיים, שהוצאו להורג עם תבוסתם.

רודזיה נוהלה על ידי חברת BSAC ברשותו של רודס עד שנת 1922. במשאל שנערך בשנה זאת בקרב המתיישבים הלבנים נדחתה ההצעה לספח את האזור לדרום לאפריקה, במקום זאת קיבלה רודזיה מעמד של קולוניה בריטית עצמאית. בשנת 1953 התאחדה רודזיה עם צפון רודזיה (היום זמביה) ועם ניאזאלנד (באנגלית: Nyasaland, היום מלאווי) ליצירת הפדרציה של רודזיה וניאזאלנד. הפדרציה התמוטטה בשנה 1963, בשנה זאת דרום רודזיה (שבהמשך נקראה רודזיה) דרשה מבריטניה עצמאות, אך הדרישה נדחתה כל עוד לא הועבר השלטון לאוכלוסייה המקומית. בתגובה לכך הכריזה באופן חד צדדי ממשלתו של איאן סמית על עצמאות מבריטניה ב 11 בנובמבר 1965. למרות שבריטניה ראתה בהכרזה מרד, לא נעשו ניסיונות לפזר את ממשלתה העצמאית של רודזיה. עם כישלון המשא ומתן ב 1968 הובאה רודזיה בפני מועצת הביטחון של האומות המאוחדות, שם הטילה בריטניה וטו נגד החלטה לטיל עליה סנקציות כלכליות. בשנת 1970 הכריז סמית על היותה של רודזיה רפובליקה, כך ביקש לנתק כל קשר עם הממלכה הבריטית, אך למרות זאת נותרה רודזיה מבודדת מבחינה בינלאומית בגלל מדיניותה המפלה נגד הרוב השחור, מדיניות היונקת את שורשיה מן האפרטהייד הדרום אפריקני.

המאבק לעצמאות

המאבק לעצמאות התנהל על ידי שתי תנועות מחתרת, כנגד המשטר הלבן של רודזיה. המחתרת הראשונה, 'האיחוד העממי של זימבבואה האפריקנית' -ZAPU- בראשות נקומו והמחתרת השנייה 'האיחוד הלאומי של זימבבואה האפריקנית' -ZANU- בראשות רוברט מוגבה. המחתרות ניהלו מלחמת גרילה ואילצו את משטרו הלבן של סמית' לנהל עימן משא ומתן. בעקבות ועידה בלונדון בשנים 1979-1980, הוחלט על בחירות כלליות ברודזיה. בפברואר 1980, נערכו לראשונה בחירות חופשיות כלליות במדינה ומפלגת 'האיחוד הלאומי של זימבבואה האפרקנית' בראשות מוגבה זכתה בבחירות. לאחר הבחירות שונה שמה של המדינה לזימבבואה והוחלפו הדגל והסמל הלאומיים.

זימבבואה העצמאית

השליט במדינה מאז עצמאותה באפריל 1980, הוא רוברט מוגבה, אשר היה פעיל במאבק בשלטון הלבן ברודזיה ואף נאסר עקב כך. מוגבה הנהיג במדינה שלטון יחיד נוקשה, תוך הגבלת חופש העיתונות וזכויות האזרח. על פי נציבות האו"ם לזכויות אדם, הנהיג מוגבה מדיניות של השתלטות ברוטאלית על אדמות חוואים לבנים במדינה. כמו כן, נמתחה ביקורת בינלאומית קשה על מוגבה, אשר ביצע גירוש המוני של רבבות אזרחים מבפרברי הארארה, מחשש להפיכה שלטונית נגדו. עקב מדיניות זו, סולקה זימבבואה מחבר העמים הבריטי בשנת 2004 והוטלו עליה סנקציות בנושא תרבות וספורט. האיחוד האירופי אסר על מתן ויזות למוגבה ולשותפיו, בעוד ארצות הברית כוללת את זימבבואה תחת הכותרת 'עמדת עריצות' Outpost of Tyranny, לצד איראן וצפון קוריאה. זיוף תוצאות הבחירות ב-2006 וב-2008 וכן רדיפתו הרצחנית של שלטון מוגבה את חברי האופוזיציה ואף מצביעים שנחשד כי תמכו בה, הביאו לגינוי חריף ולבידודה של זימבבואה

פוליטיקה

רשמית זימבבואה היא רפובליקה נשיאותית הכוללת שני בתי נבחרים וחוקה שחודשה בשנת 2005. למעשה בזימבבואה שולט רוברט מוגבה שלטון יחיד, מאז בחירתו בשנת 1980. בזימבבואה קיימת גם אופוזיציה 'התנועה לשינוי דמוקרטי' ה-MDC. התנועה השתתפה בבחירות ב-2006, אך טענות רבות נשמעו כלפי טהרת הבחירות והחשש כי התקיימו בהן זיופים רבים.

לאור המצב הכלכלי המדרדר בזימבבואה, החלה האופוזיציה, בראשות מורגן צ'נגיראי לקיים הפגנות נגד משטרו של מוגבה. במרץ 2007 צואנגיראי נעצר על ידי משטרו של מוגבה ונלקח לחקירה, יחד עם עוד כעשרות חברי מפלגת ה-MDC. מעצרם הברוטאלי של אנשי האופוזיציה עורר גינויים חריפים ברחבי העולם. מזכירת המדינה האמריקאית קונדוליסה רייס, קראה לשיחרורו המיידי של צואנגיראי ולהפלת משטרו הרודני של מוגבה. בבחיורת שהתקיימו במאי 2008 הסתמן ניצחון למפלגת האופוזיציה ה-MDC בראשות צ'נגיראי, אולם בלחץ שלטון מוגאבה התמהמה ועדת הבחירות המרכזית במדינה בפרסום תוצאת הבחירות ולבסוף הכריזה כי יתקיים סיבוב בחירות שני, כיוון שלכאורה לא זכה אף מועמד ברוב מוחלט. בתקופת ההמתנה לסיבוב הבחירות השני ערך שלטון מוגבה מסע רדיפה רצחני כלפי חברי מפלגת ה-MDC אשר כלל עינויי מתנגדים פוליטיים ושל אזרחים שנחשדו בהצבעה ל-MDC והוצאתם להורג ואף אונס ושריפת אנשים, דוגמת אשת ראש העיר הארארה, שזוהה עם תומכי צ'נגיראי. צ'נגיראי עצמו, מחשש לחייו ומהידרדרות המדינה למלחמת אזרחים עקובה מדם, ביקש מקלט בשגרירות הולנד והודיע לבסוף על פרישתו המאולצת מהמירוץ. האופוזיציה ביזמבבואה קראה לעזרתם של מעצמות המערב וכן של דרום אפריקה השכנה. מועצת הביטחון גינתה את הנעשה במדינה וראשי מדינות כגון נשיא צרפת ניקולאי סרקוזי וראש ממשלת בריטניה גורדון בראון הודיעו כי לא יכירו במשטרו של מוגבה. אולם סירובה של דרום מאפריקה להתערב בנעשה בזימבבואה, כמו גם של מעצמות המערב שהודיעו כי רק יטילו סנקציות כלכליות על זימבבואה, הקטין את הסיכוי לשלטון פוליטי אמיתי במדינה בעתיד.

כלכלה

בעבר כונתה רודזיה 'סל התבואה של אפריקה' והייתה ידועה בשדות החיטה והכותנה הנרחבים שלה. מאז עלה מוגבה לשלטון, הפכה זימבבואה מגן-עדן אפריקני בעל שיעור צמיחה של 4.5 אחוזים לכלכלה המתכווצת במהירות הגדולה ביותר בעולם. שלושה רבעים מאוכלוסיית המדינה חיים מתחת לקו העוני ותוחלת החיים צנחה מ-61 שנה ל-39. למדינה, המבודדת על ידי סנקציות, אין כמעט מטבע זר והמטבע, הדולר הזימבבואי, סובל מאינפלציה קיצונית בשנים האחרונות. תוכנית ההלוואות של הבנק העולמי "אינה פעילה בשל פיגורים בתשלום". תורמים מערביים הקפיאו את הסיוע הכלכלי לזימבבואה ובמדינה ישנו מחסור חמור בדלק ומשום כך התמעטה תנועת המכוניות במדינה; שיעור האינפלציה במדינה עומד כעת על כ-11.2 מיליון אחוז - האינפלציה הגבוהה בעולם, נכון ל-19 באוגוסט 2008, והדולר הזימבבואי מאבד מערכו במהירות כל יום. האינפלציה הגבוהה גורמת ליקור חד במחירים של מוצרי יסוד. עדויות של תושבים בהארארה הבירה מצביעות על כך שרק מעטים מתושבי המדינה יכולים להרשות לעצמם לקנות כיכר לחם וקיים מחסור בכל מוצרי היסוד במדינה. על אף המשבר הכלכלי החריף, נערכו ב-2006 חגיגות נרחבות ומפוארות לכבוד יום הולדתו ה-80 של מנהיג המדינה מוגבה. מצבה הכלכלי של המדינה הדרדר עוד יותר עם הסנקציות שהתגברו על שלטונו הרודני של מוגבה ועם החשש ממלחמת אזרחים במדינה לאחר הבחירות ביוני 2008. בעקבות האינפלציה האדירה, הגבוהה בעולם, הודפס שטר של 100 מיליארד דולר זימבבואי, אשר שווה דולר אמריקני אחד בלבד, בנסיון נואש להציל את בעיית המזומנים בעקבות האינפלציה ההולכת וגוברת.

גאוגרפיה

זימבבואה שוכנת בחלקה הדרומי של יבשת אפריקה. היא גובלת עם מוזמביק במזרח, דרום אפריקה בדרום, בוטסואנה במערב וזמביה בצפון.

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

דמוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

מאז עצמאותה של זימבבואה, נטשו רבבות אזרחים לבנים את המדינה, חלקם ברצון וחלקם בכפיה. זימבבואה היא אחת המדינות שאכלוסייתן הולכת וקטנה, זאת עקב שיעור נשאי וחולי האיידס העומד על כלמעלה מ35% מהאוכלוסייה. תוחלת החיים במדינה מדרדרת ועומדת על כ40 שנים בממוצע. מצב זה מדרבן רבים מתושבי המדינה לנסות ולהגר ממנה, בעיקר לדרום אפריקה.

יהדות זימבבואה

ההתיישבות היהודית ברודזיה החלה עוד בסוף המאה ה-19, כאשר יהודים אשכנזים החלו מהגרים למושבה בעיקר מבריטניה ומליטא. בית הכנסת הראשון בסולסברי (כיום הארארה) נוסד ב-1894. יהודים ספרדים מהאי רודוס היגרו למושבה ב-1920 ויסדו בבירה בית כנסת ספרדי מקביל. היהודים שהתיישבו בסולסברי ובבולאביו ייסדו תנועות נוער ציוניות ואף הוקם בית ספר יהודי בשם שרון בבירה ובית ספר בשם כרמל בבולאביו. עם תחילת המאבק השחור וההידרדרות במצב הביטחוני בשנות השבעים, עזבו יהודים רבים את רודזיה, בעיקר לדרום אפריקה, ישראל, אוסטרליה ובריטניה. כיום חיים בזימבבואה כ-250 יהודים, כמאה בהארארה וכ-150 בבולאביו. בית הספר היהודי כולל שני תלמידים יהודים בלבד בהארארה והקהילה מזדקנת. בערב יום כיפור 2003, נשרף בית הכנסת המרכזי בבולאביו, כנראה על רקע אנטישמי והקהילה ספגה מכה נוספת. השליח לדרום אפריקה של הסוכנות היהודית מטפל גם ביהודי זימבבואה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדינות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

זימבבואה

תוכן עניינים

היסטוריה

העידן הקולוניאלי (רודזיה)

המאבק לעצמאות