|
Article on other languages:
|
בשר הוא מזון שמקורו באיברי גופם של בעלי חיים. נהוג לאכול רקמת שריר וכן איברים פנימיים כמו כבד, טחול ועוד. הבשר עשיר בחלבון, בשומן ובויטמינים שונים, דוגמת B12. בבשר כמות זעירה של פחמימות המאוחסנות כגליקוגן.
סוגי הבשרבדרך כלל, המונח "בשר" משמש לכינוי של מזון שהוכן משרירים של בקר או כבש, ואילו בשר דג או עוף מכונים "דג" ו"עוף" בהתאמה. יש הגורסים שדגים אינם בגדר בשר, מכיוון שדיני הכשרות אוסרים על שילוב בשר בהמה וחלב בהמה, אך אין איסור על שילוב בשר דג וחלב בהמה. איברים פנימיים של בקר המשמשים למאכל מכונים לפי שם האיבר (למשל כבד). סוגי בשר נפוצים: יש האוכלים גם בשר בעלי חיים אחרים. במדינות מסוימות באירופה (כגון צרפת, אזורים מסוימים באיטליה והולנד) ובאמריקה הלטינית (כגון מקסיקו), נהוג לאכול גם בשר סוס. במדינות אסייתיות מסוימות (כגון סין, קוריאה, וייטנאם) נהוג לאכול גם בשר כלבים ובשר חתולים. במדינות המערב אכילת סוגי בשר אלה נחשבת לטאבו. רגלי צפרדע נחשבות למעדן במדינות אירופה הדוברות צרפתית. הרכב תזונתיערכים תזונתיים אופיניים לבשר
הכנת הבשר למאכליישון בשר
להכנת אומצות משתמשים בנתחי בשר שהם שרירים במקורם. שריר יכול להתכווץ ולהתרפות לפי הצורך. לאחר השחיטה, כשאין עוד אספקת חמצן ומזון לתאים, מתכווצים השרירים. כדי להרפותם יש צורך בפירוק החלבונים אקטין ומיוזין, שהם הגורמים לכיווץ השריר. יישון הבשר הוא למעשה תהליך מבוקר של ריקבון בטמפרטורה נמוכה, שנמשך מספר ימים עד שלושה שבועות, לפי סוג הבשר. לנתח פילה נדרשים מספר ימים כדי להתיישן, לנתח סינטה - שבועיים, ולאנטרקוט - עד שלושה שבועות. תוצר הפירוק הוא נתח רך ומוכן לצלייה. תוצרי הפעילות של האנזימים המפרקים הם שנותנים לבשר בקר את הארומה והטעם האופייניים. סטייקים בסגנון הקלאסי (אותם ניתן לקבל כיום רק במסעדות יוקרה או באיטליזים מובחרים) מיושנים בחדרי קירור, בטמפרטורה קרובה לקיפאון ובלחות יחסית גבוהה. במשך זמן היישון הבשר מאבד נוזלים. שיטה זו קרויה יישון יבש (dry aging). בשל איבוד המשקל, הזמן הארוך הנדרש ושטח האחסנה הגדול בטמפרטורה נמוכה (השטח הגדול דרוש כדי להבטיח תנועת אוויר מסביב לנתחי הבשר, ולכן חייב להיות מרווח ביניהם), הבשר הזה יקר יותר. רוב הבשר כיום מיושן באריזות ואקום אטומות, השומרות על הלחות, בשיטה זו, המכונה יישון רטוב (wet aging) הטעם עדין יותר. בשיטת יישון זו האנזימים מפרקים ביתר יעילות את רקמות החיבור ולכן הבשר רך יותר. הקפאת בשרבשר קפוא נשמר למשך חודשים רבים אך הקפאה והפשרה משנים את מרקם הבשר. כאשר הבשר מוקפא במהירות נוצרים גבישי קרח קטנים בתוך סיבי השריר ולכן הפגיעה בתכונות הפיזיקליות קטנה יותר מאשר הקפאה איטית בה גבישי קרח גדולים עשויים לקרוע את הסיבים, אבדן המשקל בהפשרה (טפטוף) גדול יותר כשההקפאה איטית. לכן, משתדלים המפעלים להקפיא את הבשר בשיטות מהירות, קצב הקפיאה תלוי בטמפרטורת המקפיא, בגודל הנתח ובצורתו. עם זאת, החזקת הבשר הקפוא בטמפרטורה גבוהה מידי ושינויי טמפרטורה עשויים לגרום לגדילת גבישי הקרח (כך שעולה איבוד המים בהפשרה) ולדהנטורציה של חלבונים. מידת איבוד המים בהפשרה תלוי גם בקצב ההפשרה, משך האכסון בהקפאה, שטח הפנים של הנתח ומידת הכיווץ של השריר בשחיטה ובתחילת ההקפאה. בשר בקר ישמור על איכות טובה כשנה בהקפאה אם הטמפרטורה נשמרת בין 18°- ל 23°-. כדי למנוע התיבשות ושינוי צבע בזמן האחסנה בהקפאה האריזה צריכה להיות הדוקה: למנוע דיפוזיה של מים וחדירת חמצן. עיבוד בשרבתי מטבחייםשיטות לבישול בשרישנן דרכים רבות להכנת בשר. אפשר לטגן, לבשל, לצלות, לכבוש, לעשן ולאפות את הבשר, ככל שהבשר קשה יותר, כך זמן ההכנה ארוך יותר. על מנת לרכך את הבשר נוהגים להשרותו במרינדות שונות. טיגון קל במחבת ברזל או נחושת
טיגון בשמן עמוק
בישול ממושךנהוג להבחין בין מספר שיטות עיקריות. צלי קדירהצלי קדירה(Pot roast או Braising) הוא בישול של נתחי בשר שלמים בסיר למשך זמן ארוך, כשמיצי הבשר מתערבבים עם המרכיבים האחרים . הבישול נעשה בתוספת מעט נוזלים (מרק, יין, ציר), כך שעיקרו מתבצע בנוזלי הבשר עצמו. מקובל לצלות את הנתח למשך זמן קצר לפני הבישול, מכל צידיו, כדי לאטום אותו ולמנוע את הגרת מיצי הבשר מתוכו, ובכך לשמור על עסיסיותו. הבישול מתבצע ברובו על להבה נמוכה, ועשוי לארוך שעות. צלי ברוטבצלי ברוטב(stew), או נזיד, הוא שיטת בישול בה הבשר נחתך לקוביות או נתחונים, ומתבשל עם ירקות ומרכיבים נוספים כשהוא מכוסה ברוטב או בציר. הבישול הוא ממושך, והוא נעשה בטמפרטורה נמוכה יחסית. גולאש הוא דוגמה לבישול בשיטה זו. מרקצלייה
מבחינים בין צלייה בתנור(צלי-תנור: roasting ) לצלייה בגריל (צלי-אש :grilling). בצלייה בתנור נצלה בדרך כלל נתח שלם, ולכן משך הזמן הנדרש ארוך יותר מאשר בצלייה בגריל. נתח בשר בקר הנצלה בתנור נקרא רוסטביף(Roastbeef). לאחר הצלייה נפרס הנתח לפרוסות. המונח "צלי" אין משמעותו בהכרח בשר שניצלה. צלי קדירה(Pot roast) אינו נחשב כצלייה,אלא כתבשיל - בשר המתבשל באיטיות בסיר בתוספת ירקות. כימיה של צליית בשרכאשר בשר נחשף למקור חום גבוה חלבונים עוברים דנטורציה (שינוי של המבנה המרחבי) ויוצרים צברים על פני השטח, נוצר קרום כתוצאה מריאקציית מילרד (Maillard reaction) – קישור בין קבוצת אמין של חומצה אמינית לקבוצה אלדהידית של סוכר מחזר, ריאקציה דומה יוצרת את הקרום הקשה והחום של הלחם. תוצרי תגובת מילרד הם גם שמקנים לבשר צלוי את הארומה האופיינית. החום והמים גורמים לגליקו-פרוטאין קולגן להתפרק לג'לטין: תגובות אלו יוצרות את פני השטח החומים וגורמת לריכוך של הבשר. אם ממשיכים בצליה מעבר לשלב זה הרי שאידוי נוסף של מים ויצירת צברים של חלבונים אחרים יגרמו להקשיה של הבשר. רמות צלייה לבשר
פיקוח וטרינרי על בשרפרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה. כשרות
אכילת בשר בדתות השונות
התנגדות לאכילת בשר
יש גישות, בפרט זכויות בעלי חיים, השוללות אכילת בשר על ידי בני אדם מטעמי מצפון ומוסר, או מטעמי בריאות. בעולם המערבי, רוב הצמחונים אינם צורכים בשר בשל ההתנגדות המוסרית ללקיחת חייו של בעל חיים לצורך הנאה (בדרך כלל באמצעות שחיטה), או בעקבות תנאי האחזקה הפוגעניים להם נתונים בעלי החיים (כדוגמת: הובלת בעלי חיים, ברירה מלאכותית, הזרעה מלאכותית או השרה כפויה). בדתות מעטות, כגון הג'ייניזם, אכילת בשר אסורה לחלוטין. צמחונות מקובלת מאוד בהינדואיזם ובבודהיזם, אם כי דתות אלו אינן אוסרות על אכילת בשר. היהדות אמנם אינה אוסרת על אכילת בשר, אך ישנם יהודים דתיים, המפרשים כי הדת היהודית לא מעודדת אכילת בשר ונמנעים ממנה. הבשר בדימוייםהמילה בשר מככבת בביטוים רבים ובאופן טבעי, בהיות האדם "בשר ודם" משמשת המילה בשר כתחליף למילה אדם כאשר רוצים לצמצם את מהותו של האדם, למשל בביטוים: "בשר טרי" (חיילים טירונים או אסירים חדשים בבית הסוהר), "בשר תותחים", "תאוות בשרים" (תאווה גשמית). בתנ"ך מופיע מספר פעמים הביטוי "כל בשר" או "כל הבשר" במשמעות "כל האנשים ובעלי החיים". מחלות הקשורות בבשרקישורים חיצוניים
|
This article is from Wikipedia. All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License.