|
Article on other languages:
|
בליז היא מדינה קטנה באמריקה המרכזית, על חוף הים הקריבי. היא גובלת במקסיקו מצפון-מערב ובגואטמלה במערב ובדרום. בנקודה הקרובה ביותר ביניהן, הונדורס שוכנת במרחק 75 ק"מ מבליז, מעבר למפרץ הונדורס שבמזרח. בליז נודעה בעבר כהונדורס הבריטית ושמה הנוכחי מגיע מבליז סיטי ומנהר הבליז. בהיותה מושבה בריטית לשעבר, בליז היא המדינה היחידה דוברת האנגלית במרכז אמריקה. בליז סיטי היא העיר הגדולה במדינה, כמו גם עיר הנמל הראשית ועיר הבירה לשעבר. עיר הבירה הנוכחית היא בלמופן. בליז חברה ב"קהילייה הקריבית (CARICOM)" ורואה בעצמה מדינה קריבית וגם מרכז אמריקאית.
היסטוריהתרבות המאיה התפשטה בבליז בין 1500 לפנה"ס ל-300 לספירה, ופרחה עד שנת 900 לספירה לערך. האירופאים הראשונים הגיעו לאזור בתחילת המאה ה-16, וההתיישבות במקום החלה עם מלחים אנגליים, ניצולי ספינה טרופה, בשנת 1638. תקופה זו מאופיינת בשודדי ים, כריתת עצים ללא הבחנה, ועימותים מזדמנים עם השבטים האינדיאנים ילידי המקום ועם השכנים הספרדים. בליז הפכה למושבה רשמית יותר של הממלכה המאוחדת בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, תחת השם "הונדורס הבריטית". הונדורס הבריטית הפכה באופן רשמי לקולוניה בשנת 1862. היא הפכה לקולוניה בשלטון עצמי בינואר 1964, ושינתה את שמה ל"בליז" ביוני 1973. ג'ורג' פרייס הוביל את בליז לעצמאות מלאה בספטמבר 1981, לאחר עיכובים שנגרמו בשל סכסוכי גבול עם גואטמלה השכנה. גואטמלה הכירה בעצמאותה של בליז רק ב-1992. ב-1961 נפגעה המדינה קשות מההוריקן "האטי". הממשלה החליטה שקיום עיר הבירה על חוף השוכן מתחת לגובה פני הים הוא סיכון גבוה מדי, ובמהלך כמה שנים תכננה הממשלה הקולוניאלית הבריטית עיר חדשה בדיוק בליבה של המדינה. ב-1970 החלה ההעברה האיטית של משרדי הממשלה לבירה החדשה, בלמופן. במהלך כל שנות קיומה של בליז טענה גואטמלה לבעלות על השטח. לאחרונה הטענה היא לבעלות על חלק גדול משטחה הדרומי של המדינה. פוליטיקהבליז היא דמוקרטיה פרלמנטרית וחברה בחבר העמים הבריטי. מלך בריטניה הוא ראש המדינה, ומיוצג במדינה בידי מושל כללי שחייב להיות בליזי. הרשות המבצעת העיקרית בשלטון היא הקבינט, שבראשו עומד ראש הממשלה. שרי הקבינט הם חברי המפלגה שמחזיקה את רוב המושבים בפרלמנט, ובדרך-כלל הם מחזיקים במשרת שר במקביל לחברותם בפרלמנט. לפרלמנט של בליז, "האספה הלאומית", שני בתים: בית הנבחרים והסנאט. 29 חברי בית הנבחרים נבחרים בבחירות לכהונה של 5 שנים לכל היותר. בסנאט שמונה חברים, 5 מתוכם נבחרים בידי ראש הממשלה, 2 בידי ראש האופוזיציה, ואחד בידי המושל הכללי בתאום עם המועצה המייעצת של בליז. בראש הסנאט עומד נשיא, שהוא חבר ללא זכות הצבעה הממונה בידי מפלגת השלטון. מבחינת שלטון מקומי בליז מחולקת ל-6 מחוזות:
כלכלההתעשייה המקומית בבליז מתבססת בעיקר על עסקים פרטיים בתחום החקלאות, תעשייה מבוססת-חקלאות, ומסחר. תיירות ובנייה צוברים לאחרונה חשיבות גוברת. הגידול העיקרי הוא סוכר, והוא מהווה כמעט מחצית מהייצוא; תחום ההעסקה הגדול ביותר הוא תעשיית הבננות. לאחרונה הפך גם גידול הדרים לתעשייה גדולה לאורך כביש האמינגברד (אחד מארבעת הכבישים הראשיים במדינה). החל מספטמבר 1998 נוקטת הממשלה במדיניות כלכלית לעידוד ההתפתחות, והתוצאה הייתה גידול של התוצר הלאומי הגולמי ב-6.4% בשנת 1999, ו-10.5% בשנת 2000. בשנת 2001 ירד הגידול ל-3% בשל ההאטה בכלכלה העולמית ובשל פגיעה קשה של הוריקנים בחקלאות, בדיג ובתיירות. הבעיות העיקריות עודן מאזן סחר שלילי גדל, וחוב חיצוני. יעד מרכזי לטווח הקרוב הוא צמצום העוני בעזרת תורמים בינלאומיים. כיום חיים יותר בליזים מחוץ למדינה (בעיקר בארצות הברית) מאשר בבליז עצמה. בשל כך חלק גדול מהתוצר הלאומי הגולמי נובע למעשה מכספים שנשלחים לבליז מקרובי משפחה החיים בחו"ל. גאוגרפיהצפון בליז מכיל בעיקר מישורי חוף ביצתיים, בחלקם מיוערים בכבדות. בדרום שוכנת שרשרת הרי המאיה, ובהם הפסגה הגבוהה ביותר בבליז, פסגת ויקטוריה (1,160 מטר מעל פני הים). בליז שוכנת בין הנהרות הוֹנדוֹ וסרסטוּן, ונהר הבליז זורם במורד מרכז המדינה. לאורך כל החוף הקאריבי שוכן ריף שוניות האלמוגים השני בגודלו בעולם[1] שגם הוכרז כאתר מורשת עולמי לשימור על ידי אונסק"ו[2]. האקלים המקומי הוא טרופי, בדרך-כלל חם ולח מאוד. העונה הגשומה היא ממאי עד נובמבר, ואסונות טבע תדירים הם הוריקנים ושטפונות. דמוגרפיהמרבית הבליזים הם ממוצא מעורב. בערך חצי מהאוכלוסייה הם תערובת של מוצא מבני המאיה ומוצא אירופאי; כרבע מהתושבים הם ממוצא אפריקאי או אפרו-אירופאי ("קראול"); כ-10% הם בני מאיה; כ-6% הם "גריפונה" (תערובת של מוצא אידיאני ואפריקאי). השאר ממוצא אירופאי, הודי, סיני, מזרח תיכוני וצפון אמריקאי. השפה הרשמית היא אנגלית. מרבית הבליזים (למעט מהגרים חדשים ממדינות שכנות) דוברים אנגלית (או אנגלית קראולית) במידה סבירה. בצפון ובמערב המדינה נפוץ השימוש בספרדית; ספרדית היא שפת-האם של כמחצית מהאזרחים, ושפה שנייה עבור עוד כ-20%. קבוצות מאיה שונות עדיין דוברות בשפת המאיה, ובניב קראולי של אנגלית. כמה מהקהילות בדרום המדינה דוברות בעיקר בשפת הגריפונה. כמחצית מהאוכלוסייה הם נוצרים קאתוליים. מרבית האחרים שייכים לכנסייה האנגליקנית או לקבוצות פרוטסטנטיות אחרות. כ-5% מהאוכלוסייה שייכים לקהילה מנוניטית דוברת גרמנית או גרמנית מנוניטית ("פלאודייטש", שפה בה דוברים המנוניטים שהגרו לרוסיה בסוף המאה ה-18). תרבותבנוסף לחגים הנוצריים כגון חג המולד, ימי החופשה בבליז כוללים את:
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
This article is from Wikipedia. All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License.