בלגיה

בלגיה (הולנדית: België; צרפתית: Belgique; גרמנית: Belgien; אנגלית: Belgium) היא מדינה באירופה. זוהי פדרציה שבירתה בריסל, והיא גם מרכז שלטוני לאיחוד האירופי ולברית ההגנה הצפון אטלנטית, נאטו. ראש המדינה: המלך אלברט השני. השפות המדוברות בה הן הולנדית, צרפתית וגרמנית.

המדינה גובלת בהולנד בצפון, גרמניה ולוקסמבורג במזרח וצרפת בדרום, ושוכנת לחופי הים הצפוני ממערב.

הניב ההולנדי המדובר בפלנדריה מכונה לעתים "פלמית" בלשון הדיבור, אבל במסמכים רשמיים השפה נקראת הולנדית, והיא שונה מן השפה המדוברת בהולנד בעיקר במבטא ומעט גם באוצר המילים. מאז החתימה על איחוד השפות ההולנדיות פותחו מילון משותף וכללי תחביר אחידים צמצמו עוד יותר את ההבדלים המעטים שהיו בין השפות.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של בלגיה

באזור המכונה כיום בלגיה חיו, לפני כאלפיים שנה, שבטים קלטים וגאלים. בשנת 57 לפני הספירה הרחיב יוליוס קיסר את כיבושי האימפריה הרומית והגדיל את שטחה עד לאזור "גאליה-בלגיקה", אזור החופף לשטחי בלגיה והולנד של היום, אך במאה הרביעית מסר הקיסר יוליאנוס את גאליה-בלגיקה לפרנקים. במאה השביעית הומרה דתם של תושבי המקום לנצרות, ובמהלך ימי הביניים נשלטה בלגיה יחד עם שאר ארצות השפלה בידי ממלכות סמוכות שונות. במאה ה-14 הגיע תור הזהב של אזורים שונים בבלגיה, תחת שליטתו של הדוכס לבית בורגון הצרפתי. בתקופה זו פרחו הכלכלה, התעשייה והאומנות. הערים הפלמיות איפר, ברוז' וחנט שגשגו בזכות ייצור האריגים והבגדים, ובזכות הסחר בהם. בהמשך הפכה אנטוורפן לעיר נמל חשובה שאפשרה העברת סחורות לכל אירופה מהאיים הבריטיים ואליהם. באמצע המאה ה-15 הגיעה השקיעה. ארצות השפלה עברו לידי ספרד ההבסבורגית, ותושביהן פתחו במאבק ארוך נגד שלטונם של הספרדים הקתולים. בשנת 1568 פרצה מלחמת העצמאות של מדינות השפלה, "מרד ארצות השפלה". מלחמה זו ארכה 80 שנה, ובסופה גירשו הולנד והמחוזות בני בריתה את הספרדים מעל אדמתם, ואילו בלגיה ולוקסמבורג נותרו בשליטת ספרד הקתולית.

בשנת 1830 מרדו המחוזות הדרומיים (הקתולים) של ארצות השפלה בשלטון ההולנדי הפרוטסטנטי, זכו בעצמאות, והקימו לראשונה את ממלכתם הנפרדת תוך כדי אימוץ השם הרומי של האזור בלגיקה/בלגיה. הבלגים שאפו להקים ממלכה עצמאית ופנו למלך צרפת בבקשה להכתיר את בנו למלך בלגיה. משסירב, הוצעה הממלכה לנסיך הגרמני לאופולד לבית סאקסה-קובורג-גותה (דודה של המלכה הבריטית ויקטוריה). ב-21 ביולי 1831, יום העצמאות הבלגי, הוכתר הנסיך לאופולד כלאופולד הראשון, מלך הבלגים, ובכך החלה שושלת המלוכה הבלגית. במשך כ-85 שנה שגשגה בלגיה כממלכה קטנה אך מבוססת. בלגיה חששה להיבלע בידי אחת משכנותיה אגב מאבקי המעצמות הגדולות שבגבולותיה - גרמניה, צרפת והולנד, ולכן שמרה על מדיניות חוץ נייטרלית. למרות מדיניותה הנייטרלית פלשו אליה הגרמנים ב-1914. במלחמת העולם השנייה נכבשה בלגיה כולה תוך שלושה שבועות במהלך מתקפת-פתע גרמנית במאי 1940. בלגיה שלאחר מלחמת העולם השנייה נהנתה משגשוג כלכלי. היא הוכרזה כמקום מושבם של מטות האיחוד האירופי ונאט"ו (האמנה הצפון-אטלנטית) והדבר העלה את קרנה בתחום העסקים הבינלאומיים ושיפר את כלכלתה.

כיום מחולקת בלגיה לשני חלקים אתניים, פלמי וואלוני, ודומה שלולא הבירה בריסל ובית המלוכה, הייתה בלגיה מפוצלת לשתי מדינות. המלך הנוכחי הוא אלברט השני, שירש את אחיו בודואן נטול הצאצאים בשנת 1993.

פוליטיקה

הפדרציה הבלגית היא מונרכיה חוקתית ודמוקרטיה פרלמנטרית. במהלך המאות ה-19 וה-20 עברה הממלכה הבלגית שינויים רבים במבנה השלטון, והמבנה הפדרלי הנוכחי, שמסדיר מחדש את אופן הרכבת הפרלמנט הפדרלי, אושר בשנת 1993. המבנה החדש מסדיר השתתפות בשלטון של נציגים משלוש רמות ממשל: השלטון המרכזי, המחוזות וקהילות השפה (שהרכבן חוצה מחוזות).

הפרלמנט מורכב משני בתים: הסנאט ובית המחוקקים. הראשון מורכב מנציגים משלוש רמות הממשל, שנבחרים בשיטות שונות, והוא כולל גם נציגים סמליים, חסרי זכות הצבעה - צאצאיו הישירים של המלך. ב-2008 אלה שלושת ילדיו של המלך אלברט השני. בית המחוקקים מורכב מנציגים של 11 המחוזות, שמיוצגים באופן יחסי. המגמה הנוכחית בבלגיה היא העברת סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון האזורי.

שלוש רמות הממשל, שלכל אחת סמכויות נפרדות, הן:

1.השלטון המרכזי - רשאי לעסוק בתחומים בהם האחידות הבלגית חשובה כדי לשמור שוויון ואחדות כמו תקציבים, אכיפת החוק, משפט, ביטחון המדינה, מדיניות בתחום המטבע, המס, התחרויות והביטוח הלאומי.

2. שלושה מחוזות (יחידות פדרליות):

פלנדריה, בצפון בלגיה, דוברי הולנדית
ולוניה, דרום בלגיה, דוברי צרפתית. השפה העתיקה ולונית [1], הקרובה לצרפתית, מדוברת אף היא, אולם היא הולכת ונכחדת. בואלוניה קיים גם מיעוט קטן דובר גרמנית.
בריסל שבה כ-80% דוברי צרפתית, כ-10% דוברי הולנדית, והשאר דוברי שפות אחרות. נתונים אלו הם הערכות בלבד, שכן מדיניות ממשלת בלגיה היא הימנעות מעריכת משאלי שפה. באופן רשמי בריסל דו-לשונית, והשוויון בין השפות נשמר בקנאות (ראו גם: עליית השפה הצרפתית בבריסל).

3. שלוש קהילות שפה:

הקהילה הפלמית מורכבת מתושבי אזור פלנדריה וכן מ-10% מתושבי אזור בריסל המדברים הולנדית - סה"כ מהווה הקהילה הפלמית כ-55% מתושבי בלגיה.
הקהילה הצרפתית מורכבת מתושבי ולוניה וכן מ- 80% מתושבי אזור בריסל המדברים צרפתית - סה"כ מהווה הקהילה הצרפתית כ-33% מתושבי בלגיה.
הקהילה הגרמנית קטנה יחסית (פחות מ-100,000 איש במזרח ולוניה), אך שוות זכויות לשתי הקהילות האחרות ויש לה גופים מחוקקים משלה. הקהילות אחראיות לנושאי תרבות וחינוך וכן תחומים בהם הפעילות קשורה בהכרח לשפה.

כלכלה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולשכתב אותו.

הכלכלה של בלגיה מפותחת ביותר והיא מבוססת על מסחר בינלאומי. יותר מ-70% מהתל"ג הבלגי בא מיבוא ויצוא. בלגיה מיבאת את כל חומרי הגלם למוצרים רבים ומייצאת אותם לאחר עיבוד המעלה את שווי המוצר. יותר מ-50% מהיצור שלה מיועעד לייצוא, ובתחומים מסוימים, כטקסטיל וזכוכית השיעור עולה ל-80%. בגלל המיקום של המדינה והתשתית התחבורתית המפותחת שלה היא משמשת צומת מסחרי מרכזי בשוק האירופאי.

בלגיה היא חברה מרכזית באיחוד האירופי, חברה בגוש היורו, ובריסל משמשת בירת ההאיחוד האירופי. כלכלת השוק בבלגיה מפותחת ביותר, פריון העבודה גבוה והתל"ג לנפש בה הוא מהגבוהים במדינות המתועשות. סקטור השירותים הוא הדומיננטי והוא מהווה כ-75% מהתל"ג הבלגי. התעשייה מייצרת כ-24%,מהתל"ג, והחקלאות רק כ-1.3%. בלגיה היא שוק קטן ופתוח עם יחס סחר חוץ לתל"ג של כ-84% ליבוא וכ-79% ליצוא.

בלגיה מייבאת בעיקר מזון, ציוד ממוכן, יהלומים גולמיים, נפט ומוצריו, בדים ועוד. ענפי הייבוא העיקריים הם כלי רכב, מזון מעובד, מתכות מעובדות יהלומים מעובדים ושלל סחורות שיובאו כמוצרי גלם וערכם עלה בעק

בלגיה סובלת ממספר בעיות כלכליות שמלוות אותה מזה דורות רבים, ובראשן הקושי ביצירת מקומות עבודה חדשים. באזורים אחדים שיעור הבלתי מועסקים הוא גבוה ואינו משתנה מזה עשורים רבים. המיסים במדינה גבוהים, ושוק העבודה הנוקשה נשלט על ידי חוקי עבודה בלתי גמישים. השכר בבלגיה הוא מן הגבוהים באירופה.

לבלגיה יש חוב ציבורי גדול, ובנוסף לזה היא עומדת בפני בעיית הזדקנות האוכלוסייה שתגרום להגדלה משמעותית של תשלומי ההעברה.

גאוגרפיה

מפת בלגיה

בלגיה שוכנת בצפון מערב אירופה והיא גובלת בהולנד בצפון, בצרפת בדרום, ובגרמניה ובלוקסמבורג במזרח. רוב הארץ שפלה למעט הרי הארדנים בדרום מזרח. הנהר הגדול ביותר הוא נהר הסכלדה.

חלוקה למחוזות, פרובינציות וקהילות

ערך מורחב – מחוזות בלגיה

בלגיה מחולקת לשלוש קהילות עיקריות: הקהילה הפלמית, הקהילה הולונית והקהילה דוברת הגרמנית. במקביל, בלגיה מחולקת לשלושה אזורים פדרליים שונים:

1. בריסל, מחוז הבירה, 80% מהתושבים דוברים צרפתית ובמחוז ישנה גם קהילה דוברת הולנדית. רשמית זהו מחוז דו-לשוני. אוכלוסייה: של 980,000 תושבים.

2. פלנדריה (בירה: בריסל), רוב התושבים דוברי הולנדית, אוכלוסייה: 6,000,000 תושבים. מורכבת מחמש פרובינציות:

אנטוורפן, בירה: אנטוורפן
לימבורג, בירה: הסלט
פלנדריה המזרחית, בירה: גנט
פלנדריה המערבית, בירה: ברוז'
ברבנט הפלמית, בירה: לוון

3. ולוניה (בירה: נאמור), רוב התושבים דוברי צרפתית ומיעוט קטן דובר גרמנית, אוכלוסייה: 3,360,000 תושבים. מורכבת גם היא מחמש פרובינציות:

ברבנט הולונית, בירה: ואבר
נאמור, בירה: נאמור
לייז', בירה: לייז'
אינו, בירה: מונס
לוקסמבורג, בירה: ארלון

דמוגרפיה

בלגיה לא הייתה ישות עצמאית ואף לא השתייכה כולה למדינה אחת במשך רוב התקופה מאז צירופה לאימפריה הרומית. כתוצאה מכך מפולגת אוכלוסייתה בין דוברי שפות שונות, בעיקר הולנדית וצרפתית. מניחים כי התושבים הראשונים היו הקלטים.

בשנת 2007 חיו בבלגיה מעל 10 מיליון תושבים. כ-59% מתוכם חיו בפלנדריה דוברת ההולנדית, כ-31% בוולוניה דוברת הצרפתית וכ-10% במחוז הבירה בריסל ובהם מעל ל-80% דוברי צרפתית.

הדת השולטת במדינה היא הנצרות, 88% מהתושבים הם קתולים, 1% מוסלמים, 11% אחרים.

יהדות בלגיה

ערך מורחב – יהדות בלגיה

היהודים הראשונים הגיעו לבלגיה בימי הביניים, במאה ה-13, אך קהילותיהם הושמדו במהלך אותה המאה והמאה ה-14 בידי המגפה השחורה והפרעות שנלוו לה. במאה ה-16 הגיעו אנוסים מספרד ופורטוגל, ובמאה ה-18 הגיעו יהודים אשכנזים לתחומי המדינה. כשהכריזה בלגיה על עצמאותה בשנת 1830 חיו בה כ-1,000 יהודים בלבד. גלי הגירה גדולים הגיעו בסוף המאה ה-19 בעיקר ממזרח אירופה.

לאחר כיבוש בלגיה על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה לא הורע מצב היהודים בבת אחת אלא בהדרגה, וכמחצית מיהודי בלגיה נשלחו למחנות עבודה והשמדה בתקופת השואה. מתוכם נהרגו כ-28,900 בני אדם, שהיוו כ-44 אחוזים מכלל הקהילה היהודית, שיעור נמוך מהולנד אך גבוה יותר מצרפת, שלושתן מדינות במערב אירופה. בלגים רבים הצילו יהודים באמצעות הסתרתם או שסייעו להם להמלט מהמדינה.

לאחר המלחמה הוקמו קהילות מחודשות בבריסל ואנטוורפן וכיום יש בבלגיה כ-51,800 יהודים.