בחירות

Article on other languages:

הצבעה בקלפי בישראל ב2008
הצבעה בקלפי בבחירות 2007 בצרפת

בחירות הן מוסד חברתי בו חברי ציבור מסוים מכריעים בנקודת זמן מוגדרת על חלוקת כוח חברתית בין מספר מועמדים אשר יכולים להיות אנשים בודדים או קבוצות מאורגנות. תוצאת הבחירות היא חלוקה של תארים ותפקידים בין המועמדים על בסיס רצונות ציבור הבוחרים.

תוכן עניינים

שיטות לקיום בחירות

ישנן שיטות רבות לקיים בחירות. כל שיטה כוללת חישוב מתמטי זה או אחר של התוצאות, המבטא את רצונו המשוקלל של הציבור. יחידת החישוב עליה מתבססים היא לרוב הקול (הזכות של אדם יחיד להשתתף בבחירות).

הבחירות במדינות שונות ולמוסדות שונים נבדלות מכמה היבטים עיקריים, הכרוכים זה בזה:

  • בחירות אזוריות מול בחירות ארציות. בבחירות אזוריות נחלקת המדינה למספר מחוזות בחירה, שכל אחד מהם שולח את נציגיו, אחד או יותר, על פי הצבעתם של התושבים במחוז. בבחירות ארציות, המדינה כולה מהווה מחוז בחירה יחיד. במרבית מדינות העולם נערכות בחירות אזוריות או בחירות בשיטה מעורבת, שבה נבחרים חלק מן הנציגים גם בהתמודדות ארצית וחלק במחוזות בחירה.
  • בחירות יחסיות מול בחירות רובניות (או רוביות). הבחנה זו תקפה לבחירות למוסדות שבהם מספר של נציגים, כגון פרלמנטים. בשיטה היחסית המטרה היא שהיחס המספרי בין נציגי המפלגות יהיה דומה ככל האפשר ליחס בין מספר תומכיהן. בשיטה הרובנית מבטאות תוצאות הבחירות את בחירתו של הרוב בלבד, בלי התחשבות בשיעורי התמיכה היחסיים של המפסידים. בבחירות למוסד מייצג השיטה הרובנית משתלבת בשיטה האזורית, כך שבכל אזור נערכות בחירות בשיטה רובנית, ורק בחירתו של הרוב באה לידי ביטוי בקביעת הנציג. שיטות של בחירות רובניות נבדלות ברוב הדרוש כדי להיבחר. במערכות מסוימות מנצח המועמד שהשיג את המספר הגדול ביותר של קולות בסיבוב בחירות אחד, ובאחרות נדרש רוב מיוחס כלשהו, ונערכים מספר סיבובי בחירות להשגתו, תוך ניפוי מועמדים מסיבוב לסיבוב.
  • בחירות אישיות מול בחירות מפלגתיות - בבחירות מפלגתיות מצביעים הבוחרים עבור רשימה מפלגתית שנקבעה מראש, ואילו בבחירות אישיות הם מצביעים עבור מועמד מסוים באופן אישי. לרוב, גם בבחירות אישיות יתמודדו רוב המועמדים מטעם מפלגה כלשהי. בשיטת הבחירות האישיות נהוגות בחירות ביניים במקרה שנציג נבחר מאבד את מקומו במהלך הקדנציה, ואילו בבחירות על-פי רשימות הוא מוחלף בבא אחריו.

לכל שיטה עשויים להיות כלי בחירה רבים, הקובעים את מכלול הדקויות בתהליך. לשיטות הבחירה השונות השפעה רבה על המערכת הפוליטית. בפרט, בחירות יחסיות מאפשרות ייצוג טוב יותר של מכלול הדעות בציבור, אך גורמות לעתים קרובות לאי-יציבות פוליטית, ואילו לבחירות רובניות תוצאה הפוכה - רמת היציגות המתקבלת נמוכה אך המערכת הפוליטית יציבה יותר.

הבחירות כסמן דמוקרטי

בחירות, כאשר הן חופשיות, שוות והוגנות, הן סממן הכרחי של דמוקרטיה, שכן קיים בהן ביזור של כוח בידי קבוצה גדולה יחסית, שהיא ציבור הבוחרים, דבר המתבטא בשני תהליכים:

  • בחירות מטבען יוצרות מעורבות חלקית של בעל זכות הבחירה בנושאי הכוח בחברה, ומעוררות אותו לגבש עמדה לגבי עיצוב החברה. באופן פוטנציאלי, עשוי קיומן של בחירות לייצר תהליכי דמוקרטיזצה שונים, כגון: גיבוש תפיסת עולם של האדם לגבי החברה, פיתוח גישה אקטיבית וכדומה.
  • מצד מוקדי הכוח בחברה, בחירות יוצרות צורך מסוים בהתייחסות לדעת קהל (מכלול המחשבות והתחושות בקרב הציבור), ומייצרות תלות חלקית של הדמויות המרכזיות בחברה בציבור הרחב של בעלי זכות הבחירה. כך נוצר כוח אלקטוראלי - כוח המבטא יכולת השפעה של אזרחים בבחירות - כגורם משפיע בחברה.

עם זאת, לא כל משטר שמתקיים בו תהליך בחירות הוא דמוקרטיה.

בחירות במדינה מודרנית

הבחירות המפורסמות ביותר הן הבחירות המודרניות למוסדות המרכזיים במדינה, שהם פרלמנט, נשיא, או ראשות ממשלה (לרוב בבחירות נקבעים רק אחד או שניים ממוסדות אלו). למעשה, הגדרת האזרחות בתקופה המודרנית נקבעת על פי זכות הבחירה. בחירות מודרניות נחשבות בתקופה המודרנית ליסוד חיוני של כל מדינה דמוקרטית. מדינה בה מתקיימות בחירות אך אינה דמוקרטיה מערבית רגילה, נחשבת לדמוקרטיה עממית.

מבחינה טכנית, השיטה הנפוצה היא קיום יום בחירות במדינה, אחת למספר שנים (בדרך כלל בין 3 ל-5) קבוע, מלבד מקרים מיוחדים. האזרחים מחולקים לקבוצות גאוגרפיות קטנות לצורך ההצבעה וכל קבוצה מצביעה בקלפי שבאזורה. לקלפי משמעות טכנית בלבד ולא משמעות אלקטוראלית.

לבחירות בדמוקרטיות המודרניות מספר מאפיינים:

  • בחירות כלליות - לכלל האזרחים הבוגרים במדינה זכות הצבעה, וציבור זה הוא רוב מוחלט במדינה
  • בחירות חופשיות -
    • כל אזרח רשאי להצביע על פי בחירתו מבין כל המועמדים. כחלק מרעיון זה, ההצבעה היא חשאית
    • כל אזרח רשאי, בהתאם למגבלות טכניות מסוימות, להיות מועמד לבחירות. מועמדות זו לעתים מוגבלת עקרונית על מנת להגן על ההסכם הדמוקרטי או על מנת לשמור על עקרונות מכוננים אחרים של המדינה (לדוגמה, בישראל ניתן לפסול מפלגה אם יש לה מצע גזעני או שהיא כופרת בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית).
    • מפלגות ומתמודדים רשאים לפעול בחופשיות כדי לשכנע את הבוחרים להצביע עבורם, במגבלות מסוימות
  • בחירות שויוניות - לכל אזרח קול אחד בלבד, השווה מתמטית לכל קול אחר
  • בחירות הוגנות - ספירת הקולות ויתר ההיבטים הטכניים של ההצבעה (כגון ניהול פנקס הבוחרים והפיקוח על ההצבעה) מתבצעים באופן נייטרלי; חל איסור אפקטיבי על שימוש בגופי השלטון לשם קידומה של מפלגה מסוימת

מערכת הבחירות

תליית כרזות ברחוב במילאנו במהלך מערכת בחירות באיטליה

תקופת זמן מסוימת לפני יום הבחירות, מתקיימת מערכת בחירות (הנקראת גם 'מרוץ'). במערכת הבחירות מתקיימת פעילות פוליטית נמרצת שמטרתה (מבחינת כל מועמד) השגת יתרון יחסי בתוצאות הבחירות, ועיקרה מאבק פרסומי (תשדירי בחירות בטלוויזיה וברדיו, שלטי חוצות, חלוקת עלוני פרסום וכדומה) רחב ואינטנסיבי על עיצוב דעת הקהל.

המונח 'מרוץ' אינו סתמי, ולרוב מקבלת מערכת הבחירות מאפיינים של התמודדות מאסיבית קצרת-טווח, בה מנוצלים רוב משאבי המתמודדים, כלכליים ופוליטיים, מלווה בהתעוררות המודעות הציבורית למתרחש בפוליטיקה של המדינה בתקופת הזמן הסמוכה לה. מקובל להאמין כי התנהגות מוסדות השלטון בתקופת בחירות מגויסת לטובת המערכה על ידי גורמים שונים. אמונה מקובלת אחרת היא שהמועמדים נוהגים לתאר את עצמם באופן שאינו תואם את התנהגותם לאחר הבחירות.

מצע הבחירות

מצע הבחירות הוא הצהרת כוונות מצד המועמדים, בו הם מפרטים את השקפת עולמם, וכן את אשר ברצונם לבצע אם יבחרו לתפקיד. במצע הבחירות יש הצעות ודרכים טובות ביותר לדעת המפלגה לניהול יעיל וטוב של הארגון או המדינה.

פנקס הבוחרים

פנקס הבוחרים הוא רשימה המכילה את שמות כל האנשים שהם בעלי זכות בחירה בגוף הנתון. בניגוד לדעה הרווחת לפיה בעל זכות בחירה הוא מי שעומד בקריטריון הקבוע בתקנון הגוף, או בחוק, כאשר המדובר בבחירות לרשויות מקומיות או לכנסת, בעל זכות בחירה הוא רק מי ששמו נכלל בפנקס הבוחרים כאשר מי שבעל זכות בחירה זכאי להיכלל בפנקס הבוחרים.

ראו גם


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA

This article is from Wikipedia. All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License.