בארוק

Article on other languages:

ערך זה עוסק באמנות הבארוק באופן כללי. אם התכוונתם למוזיקת בארוק, ראו מוזיקה קלאסית - תקופת הבארוק.
"ארוחת ערב באמאוס" מאת קאראווג'ו. צויר ב-1601. השימוש באור וצל יוצר דרמה אופיינית לסגנון הבארוק.

בארוק הוא הסגנון האמנותי ששלט באירופה מסוף המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-18. הבארוק היווה המשך לסגנון המנייריזם שקדם לו והתאפיין בריאליזם רב, משופע ברגשיות, דינמיות ופאר. בניגוד לסגנון הרנסאנס שהתאפיין בסימטריה, איזון ורוגע ופנה אל השכל והשכנוע, סגנון זה התאפיין במורכבות, מיזוג ניגודיים, תנועה ודרמטיות, כאשר הוא פונה אל הרגש והדמיון, ומנסה לשבות ולהקסים את עין המתבונן.

מקורו של המונח בארוק הגיח כנראה מהמילה הפורטוגזית Baroco, שמשמעותה "פנינה בעלת צורה חריגה", ואשר שימשה את מבקרי האמנות של תחילת המאה ה-18 לתאר דבר לא מושלם, כיוון שאמנות המאה ה-17 נחשבה לאמנות אנטי קלאסית ביחס לרנסאנס. אולם מאמצע המאה ה-19 הופסקה הביקורת על הסגנון המצועצע. המונח בארוק השתרש כתיאור של תקופה היסטורית שלמה, הכוללת מלבד הסגנון האמנותי, גם סגנון מוזיקלי אופייני, וכן סגנון ספרות ומדע.

תוכן עניינים

הרקע להופעת הבארוק

"ישו בסערה בימת כנרת" מאת רמברנדט ואן ריין. השימוש בהקפאת התנועה מהווה אחד מהסממנים הבולטים של סגנון הבארוק.

הופעת סגנון הבארוק קשורה גם לשינויים דתיים, חברתיים ופוליטים של התקופה:

  • שינוי דתי - השינוי הדתי הוא תחילת הקונטרה-רפורמציה: בתחילת 1517 קמה בגרמניה תנועת רפורמציה שטענה נגד הכנסייה ורצתה לטהר אותה. כתגובת נגד, לאור נטישת הכנסייה הקתולית על ידי מאמינים רבים קמה תנועת הקונטר-רפורמציה. לפי גישה זו, כדי להחזיר את המאמינים יש לפאר ולהאדיר את הכנסיות באירופה. לכן נעשה בכנסיות שימוש בזהב, שיש ושאר חומרים יקרים, כדי לרגש את המאמינים, לתת תחושה של אור אלוהי. באמצעות האמנות נמשכו המאמינים לחזור לכנסייה - האדם הפשוט נדהם מהגודל, הפאר והכוח הרב של הכנסייה.
  • שינוי חברתי - מאפיין אשר תרם רבות לביסוס הסגנון הנו התחזקותו הכלכלית של מעמד הביניים באירופה ויצירת שכבה חברתית אשר תומכת באמנים ומעודדת יצירה פרטית.
  • שינוי פוליטי - במאה ה-17 הולנד מצליחה, לאחר מלחמה קשה, להשתחרר מהשלטון הספרדי ומקימה רפובליקה. כתוצאה מכך אין מלך שיזמין תמונות ולכן מי שהופך להיות הפטרון החדש של האמנות הם הסוחרים.

מקובל לומר שאבי סגנון הבארוק היה מיכלאנג'לו די קרוואג'יו האיטלקי, כאשר בין ממשיכי דרכו הידועים נמנים ג'ובאני לורנצו ברניני באיטליה ורמברנדט בארצות השפלה. בתחום המוזיקלי בתקופת הבארוק נמנים יוהן סבסטיאן באך, גאורג פרידריך הנדל וגיאורג פיליפ טלמן.

סגנונות שונים של בארוק

  • בארוק איטלקי - באיטליה המרכז החשוב ביותר של הבארוק נמצא ברומא - שם יושב האפיפיור. האפיפיור רצה להפוך את רומא לעיר המפוארת והחשובה בעולם, כדי למשוך את ההמון חזרה אל הדת הקתולית. לכן, הוא הזמין אמנים רבים מכל הסוגים: אדריכלים כדי לבנות כנסיות מפוארות, וכן ציירים ופסלים רבים כדי לקשט אותן.
  • בארוק צרפתי - לעומת הבארוק האיטלקי שבפטרונות האפיפיור, הבארוק הצרפתי הוא בחסות המלך. המרכז שלו נמצא בשני ארמונות: אחד בפריז והשני בורסאי. בארוק זה מאופיין בהרבה מאוד אלמנטים קישוטיים, הרבה זהב ועומס אמנותי.

תקופת הבארוק בתחום המוזיקה

עמוד ראשי
 ערך מורחב – מוזיקת בארוק

המונח "מוזיקת בארוק" לכאורה מתאר את המוזיקה שהולחנה בתקופת הבארוק, אך למעשה הוא מכסה גם תקופה מאוחרת יותר. בהערכה גסה ניתן לומר כי התקופה המדוברת היא בין השנים 1600 ל-1750. מוזיקת הבארוק מאופיינת בשימוש נרחב בפוליפוניה, הרמוניה וקונטרפונקט.

מלחינים בולטים בתקופת הבארוק:

ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בארוק
זרמים בציור במאה העשרים
אמנות מופשטת | קוביזם | אקספרסיוניזם | פוטוריזם | קונסטרוקטיביזם
סוריאליזם | אקספרסיוניזם מופשט | פוביזם | פופ-ארט | אופ ארט | נאו-גיאו



מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%A7

This article is from Wikipedia. All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License.