|
Article on other languages: |
אבשלום בתנ"ך היה בנו השלישי של דוד המלך. אמו הייתה מעכה בת תלמי מלך גשור, ממלכה קטנה אשר בגולן, והוא נחשב ליפה תואר במיוחד. סיפורו מסופר בספר שמואל ב' פרקים י"ג-י"ט.
רצח אמנוןעל פי המסופר בספר שמואל, שנתיים לאחר שאחיו אמנון אנס את אחותו תמר, אבשלום ארגן מסיבת גז בבעל חצור שאליה הזמין את אביו ועבדיו, לאחר שדוד סירב לבוא בעצמו, אבשלום הצליח לשכנעו לשלוח את בניו כולל אמנון. במהלך המסיבה ציווה אבשלום על נעריו להרוג את אמנון, כנקמה על כך שאנס את תמר אחותו. כאשר הגיעה השמועה על הרצח לדוד, ברח אבשלום לתלמיי מלך גשור סבו מצד אמו. לאחר שלוש שנים, שוכנע דוד לאפשר לאבשלום לחזור לירושלים, שר צבאו יואב בן צרויה שיזם את הפיוס נשלח לתווך ביניהם, ואבשלום חזר לירושלים. בתחילה דוד בקש לא לראות את פניו כעונש על כך שהרג את אמנון, אך לבסוף התרצה דוד והתפייס לגמרי עם בנו. המרדהתפייסותו זו של דוד, התפרשה על ידי אבשלום כחולשה של דוד וכהודאה בכך שנהג כשורה בכך שהרג את אמנון, ומכאן ואילך אבשלום משך אליו את העם וחלק מראשי העם, ומרד בדוד. מחמת המרד, נאלץ דוד לברוח עם תומכיו, תוך כדי שהוא משאיר מרגלים בקרב מחנהו של אבשלום, דבר שהביא לכשלון המרד שכן אבשלום העדיף לקבל את עצתו של חושי הארכי שהיה מרגל של דוד על פני עצתו של אחיתופל הגילוני. בכדי להראות לעם שהוא איננו מתכוון להחזיר את המלכות לאביו ובכדי לבסס את נאמנותם אליו, אבשלום שכב בכפיה עם עשר הפלגשים שדוד שהשאיר לשמור על הבית, על גג ארמון המלוכה באהל מיוחד שהוקם לצורך הדבר, לעיני כל ישראל באופן פומבי. מעשה זה נעשה על פי עצתו של אחיתופל, וקיים למעשה את הנבואה של נתן הנביא. "הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ, וְלָקַחְתִּי אֶת-נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ, וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ; וְשָׁכַב עִם-נָשֶׁיךָ, לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת." (שמואל ב' י"ב י"א) במקום יואב בן צרויה שנותר נאמן לדוד, אבשלום מינה לראש הצבא את עמשא בן יתר שהיה אחיינו של דוד מצד אביגיל אחותו. אבשלום הובס בקרב ביער אפרים, וברח בשנית. דוד נתן לאנשי צבאו מצווה מפורשת על כך שלא יהרגו את אבשלום ויביאו אותו אליו חי, אך בבורחו מפני עבדי דוד נתפס ראש אבשלום בעץ אלה והוא נותר תלוי בין שמים וארץ, בעוד הפרדה עליה רכב ממשיכה לרוץ. הוא נמצא על ידי אדם שסיפר על כך ליואב בן צרויה ולאנשיו, אשר הרגוהו, למרות מצוותו המפורשת של דוד. יד אבשלוםעוד בחייו הקים אבשלום מצבה לעצמו בשם יד אבשלום ב'עמק המלך', מפני שלא היו לו בנים (שמואל ב', י"ח י"ח), זאת בניגוד לכתוב בספר שמואל (שמואל ב' י"ד כ"ז) שבו מסופר כי נולדו לו שלשה בנים ובת. על פי מצודת דוד בניו שנזכרו כבר מתו בזמן שהקים את המצבה. תושבי ירושלים זיהו את מבנה הקבורה המכונה כיום יד אבשלום כמצבה זו, אולם על פי המחקר הארכאולוגי, קבר זה הוקם בזמן בית שני ואין לו קשר לאבשלום. התייחסות בתרבותפרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה. סיפור אבשלום בתנ"ך שימש כנושא ליצירות אמנות וספרות רבות (כ"אבשלום" ליונה וולך), ואף טבע מספר ביטויים בשפה העברית (עצת אחיתופל, משל האישה התקועית). קישורים חיצוניים
|
This article is from Wikipedia. All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License.